צוואות וירושות בעידן הבינה המלאכותית: כשהטכנולוגיה פוגשת את הרגש האנושי

בעידן שבו הבינה המלאכותית חודרת לכל תחום בחיינו, אני מוצא את עצמי עומד מול שאלות מורכבות שלא חשבתי עליהן בעבר. איך נראה עולם שבו אפשר לשמר את הקול של יקיר שנפטר? מה קורה לנכסים הדיגיטליים שלנו כשאנחנו כבר לא כאן? ואיך המערכת המשפטית הישראלית מתמודדת עם המהפכה הטכנולוגית הזו? בישראל של 2025, עם חקיקת חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר מוות שנכנס לתוקף ביולי, אנחנו עדים לנקודת מפנה היסטורית בדיני הירושה. זהו המפגש הרגשי והמורכב בין החדשנות הטכנולוגית לבין הצרכים האנושיים הבסיסיים ביותר שלנו.

המהפכה הדיגיטלית בתכנון עזבונות: מהנכסים הפיזיים לנכסים הדיגיטליים

כבלוגר שעוסק בעולם הדיגיטלי כבר שנים רבות, אני רואה מקרוב איך הטכנולוגיה משנה את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על רכוש וירושה. בעבר, תכנון עזבונות היה עניין פשוט יחסית: בית, חשבון בנק, תכשיטים, ואולי קצת מניות. היום, הרכוש שלנו כולל חשבונות רשתות חברתיות עם זיכרונות של שנים, מטבעות דיגיטליים שיכולים להיות שווים הון, קבצים בענן שמכילים את כל התמונות המשפחתיות, ועכשיו גם שיבוטי קול בבינה מלאכותית שיכולים לשמר את הקול שלנו לדורות הבאים.

הגדרה מחדש של רכוש בר ירושה

הטכנולוגיה הדיגיטלית מרחיבה באופן דרמטי את ההגדרה המסורתית של נכסים הניתנים לירושה. חשבון הפייסבוק שלכם מכיל לא רק תמונות אלא גם שיחות פרטיות, זיכרונות משותפים עם חברים, ותיעוד של הרגעים החשובים בחיים. מטבעות דיגיטליים יכולים להיות שווים מאות אלפי שקלים, אבל הם קיימים רק כקוד מחשב שדורש ידע טכני מיוחד כדי לגשת אליו. קבצי הענן שלכם עשויים להכיל מסמכים חשובים, תמונות משפחתיות יקרות מפז, ואפילו יצירות אמנות דיגיטליות שיש להן ערך כלכלי.

מה שהופך את הנושא למורכב במיוחד הוא שהנכסים הדיגיטליים האלה לא קיימים במקום פיזי אחד. הם מפוזרים על פני שרתים ברחבי העולם, כפופים לתנאי שירות של חברות שונות, ולעתים קרובות מוגנים בהצפנה שרק בעל החשבון המקורי יודע איך לפתוח.

האתגרים הטכניים והמשפטיים

האתגר הגדול ביותר בהעברת נכסים דיגיטליים הוא שהם כפופים לתנאי שירות של פלטפורמות שונות. כל פלטפורמה קובעת כללים משלה לגבי מה קורה לחשבונות כשהמשתמש נפטר. חלק מהפלטפורמות מאפשרות הקפאת החשבון כ"זיכרון", אחרות מוחקות אותו לחלוטין, ויש כאלה שמעבירות גישה מוגבלת למשפחה.

הבעיה הטכנית הנוספת היא שרבים מהנכסים הדיגיטליים מוגנים בהצפנה או באמצעי אבטחה שרק בעל החשבון המקורי מכיר. אם מישהו לא השאיר הוראות ברורות או לא חלק את פרטי הגישה עם המשפחה, הנכסים האלה עלולים להיעלם לנצח.

החקיקה הישראלית החדשנית: חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר מוות

ב23 ביולי 2025, ישראל עשתה היסטוריה כשהפכה למדינה הראשונה בעולם עם חקיקה מקיפה בתחום הירושה הדיגיטלית. חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר מוות הוא פריצת דרך אמיתית שמכירה בכך שהנכסים הדיגיטליים שלנו הם חלק מהמורשת שלנו. (מקור רשמי: קישור לדוח הכנסת על תיקוני חוק הירושה הדיגיטלית מיולי 2025)

עקרונות החוק והיישום המעשי

החוק מחייב את כל פלטפורמות התוכן הדיגיטלי לפרסם מדיניות ברורה לגבי מה קורה לחשבונות לאחר מוות. זה אומר שפייסבוק, אינסטגרם, גוגל, ואפילו פלטפורמות קטנות יותר חייבות להסביר בצורה פשוטה ומובנה מה המשתמשים יכולים לצפות שיקרה לתוכן שלהם.

החוק גם מאפשר למשתמשים לקבוע "איש קשר זיכרון" שיוכל לגשת לתוכן ספציפי לאחר המוות. זה לא אומר שהאדם הזה יקבל גישה לכל החשבון, אלא רק לחלקים שהמשתמש בחר מראש. למשל, אפשר לקבוע שבן הזוג יקבל גישה לתמונות המשפחתיות, אבל לא להודעות הפרטיות.

תגובת הפלטפורמות הדיגיטליות

מטא הגיבה מיד ליישום החוק החדש. ביום שהחוק נכנס לתוקף, המשתמשים הישראליים בפייסבוק ואינסטגרם קיבלו התראות שמבקשות מהם לקבוע הגדרות זיכרון ולבחור איש קשר. זה צעד משמעותי שמראה שהחקיקה הישראלית באמת משפיעה על איך שחברות הטכנולוגיה הגדולות פועלות.

לעומת זאת, פלטפורמות אחרות כמו טיקטוק עדיין לא עשו שינויים משמעותיים במדיניות שלהן. זה מראה שיש עוד עבודה לעשות בכדי להבטיח שכל הפלטפורמות יציית לחוק החדש.

שיבוט קול בבינה מלאכותית: שימור הקול האנושי לדורות הבאים

אחד הפיתוחים הכי מרגשים ומטרידים בו זמנית בתחום הירושה הדיגיטלית הוא יכולת שימור הקול האנושי באמצעות בינה מלאכותית. חברות כמו Eternos מציעות שירותים שמאפשרים לאנשים להקליט דגימות קול שמהן אפשר ליצור מודל בינה מלאכותית שמחקה את המאפיינים הקוליים הייחודיים שלהם.

הפוטנציאל הטיפולי והרגשי

הטכנולוגיה הזו פותחת אפשרויות מרגשות לשימור קשר עם יקירים שנפטרו. דמיינו שאתם יכולים להשאיר הודעות יום הולדת לילדים שלכם לשנים הבאות, בקול שלכם האמיתי. או לשמר סיפורי משפחה, מתכונים מסורתיים, וחוכמת חיים בקול המקורי שלכם.

המקרה של ג'יימס ארל ג'ונס, שלפני מותו ב2022 חתם על הסכם שמעביר את זכויות הקול שלו ללוקאספילם לדמות דארת' ויידר, יוצר תקדים מעניין. זה מראה איך אנשים מפורסמים מתחילים לחשוב על הירושה הקולית שלהם בעידן הבינה המלאכותית.

סוגיות הסכמה ובעלות

אבל הטכנולוגיה הזו מעוררת גם שאלות אתיות מורכבות. מה קורה אם מישהו משנה את דעתו לגבי שימור הקול שלו? איך אנחנו מבטיחים שהמשפחה מוכנה רגשית לשמוע את הקול של יקיר שנפטר? ומה קורה אם החברה ששומרת את מודל הקול נסגרת או משנה בעלות?

השאלה של הסכמה מדעת מורכבת במיוחד. כשמישהו מקליט דגימות קול, הוא לא יכול לדעת בדיוק איך הקול שלו ישמש בעתיד. הטכנולוגיה מתפתחת כל הזמן, והשימושים שאפשריים היום עשויים להיות שונים לחלוטין מאלה שיהיו אפשריים בעוד עשר שנים.

הצד האפל: דיפפייקים ותחייה דיגיטלית לא מורשית

לצד השימושים החיוביים של טכנולוגיית שיבוט הקול, יש גם צד אפל שמדאיג מאוד. השקת מודל Sora 2 של OpenAI בסוף 2025 יצרה משבר מיידי כשהטכנולוגיה שימשה ליצירת תוכן וידאו מציאותי של דמויות היסטוריות שנפטרו, כולל מרטין לותר קינג ואחרים.

עדויות אישיות: המקרה של זלדה וויליאמס

המקרה הכי מזעזע שראיתי הוא של זלדה וויליאמס, בתו של השחקן רובין וויליאמס. היא פרסמה באינסטגרם בקשה נואשת לאנשים להפסיק לשלוח לה דיפפייקים של אביה. היא כתבה: "בבקשה, פשוט תפסיקו לשלוח לי סרטוני בינה מלאכותית של אבא. תפסיקו להאמין שאני רוצה לראות את זה או שאני אבין, אני לא רוצה ולא אבין".

זלדה הדגישה את הנזק למורשת של אביה: "לראות איך המורשות של אנשים אמיתיים מתמצות… זה מטורף". העדות הכנה הזו מלמדת אותנו על הפגיעה הרגשית העמוקה שדיפפייקים לא מורשים יכולים לגרום למשפחות שכולות.

הצורך ברגולציה מקיפה

הבעיה המשפטית היא שבמרבית המדינות, כולל ישראל, אין חקיקה מקיפה שמגנה על כבוד הנפטרים מפני דיפפייקים לא מורשים. נפטרים לא יכולים לתת או לסרב להסכמה, ולמשפחות יש אמצעי הגנה מוגבלים בלבד.

OpenAI בסופו של דבר שינתה את המגבלות שלה ועצרה את יצירת התוכן של דמויות היסטוריות מסוימות, אבל זה קרה רק אחרי שהנזק כבר נגרם. והחשוב מכך, המערכת פועלת על בסיס "opt-out" ולא "opt-in", כלומר המשפחות צריכות לפעול באופן אקטיבי כדי למנוע שימוש לא מורשה בדמות יקיריהן.

הממד הרגשי: בינה מלאכותית מול מורכבות אנושית

כמי שעובד עם טכנולוגיה כבר שנים רבות, אני מבין היטב את היכולות המדהימות של בינה מלאכותית. אבל יש תחום אחד שבו הטכנולוגיה עדיין לא יכולה להחליף את השיקול האנושי: הבנת הרגשות והמורכבות האנושית. (מחקר אקדמי תומך: מחקר arXiv על שיבוט בינה מלאכותית ומורשת דיגיטלית מפברואר 2025)

הבדלים בין ניתוח חישובי להבנה רגשית

מערכות בינה מלאכותית יכולות לנתח ביטויי פנים, לזהות דפוסי קול, ואפילו למדוד אינדיקטורים פיזיולוגיים של מצבים רגשיים. אבל כפי שמסביר החוקר אנטוניו דמאסיו, רגש אנושי אמיתי נטוע עמוק במערכות הביולוגיות של הגוף ומקושר באופן בלתי נפרד לתודעה עצמה.

זה אומר שמערכת חישובית, לא משנה כמה מתוחכמת, לא יכולה באמת להבין את המשמעות הרגשית של נכסים דיגיטליים או החלטות בתכנון עזבונות. צוואה היא לא רק מסמך משפטי, היא ביטוי של ערכים, רגשות, ויחסים משפחתיים מורכבים.

החשיבות של יעוץ משפטי אנושי

למרות שבינה מלאכותית יכולה לעזור במשימות טכניות כמו ניתוח מסמכים וחיפוש משפטי, היא לא יכולה להחליף עורך דין מנוסה שמבין את הדינמיקות המשפחתיות, הערכים האישיים, והשיקולים הרגשיים שמנחים תכנון עזבונות.

עורך דין צריך להבין למה ילד מסוים מקבל חלק קטן יותר בירושה, האם זה בגלל קונפליקט משפחתי, הכרה בנסיבות כלכליות שונות, או הגנה על ילד פגיע מפני ניהול כלכלי לקוי. אלגוריתם לא יכול להתמודד עם שאלות כאלה בצורה משמעותית.

זכויות פרטיות לאחר המוות: הגנה על כבוד הנפטר

במשפט הישראלי, זכות הפרטיות לא מסתיימת עם המוות. היא עוברת ליורשים בצורה מוגבלת, כהגנה על כבוד הנפטר ועל זכרו. זה עיקרון חשוב שמבדיל את הגישה הישראלית ממערכות משפט אחרות.

המסגרת המשפטית הישראלית

המשפט הישראלי מגן על פרטיות הנפטרים ומאזן בין אינטרסים שונים. המידע הדיגיטלי שאנשים צוברים במהלך חייהם, כמו התכתבויות אימייל, הודעות פרטיות, רשומות רפואיות, מכיל מידע רגיש מאוד שחושף היבטים אינטימיים של המחשבות, הבריאות, והיחסים שלהם.

אם היורשים יקבלו גישה בלתי מוגבלת לכל המידע הזה, הם עלולים לחשוף פרטים שהנפטר מעולם לא התכוון לחלוק. יתר על כן, המידע הזה לעתים קרובות כולל גם צדדים שלישיים. חשבון אימייל אישי עשוי להכיל מידע סודי על בגידה של בן זוג, מאבקי בריאות של ילד, או קשיים כלכליים של הורה.

אתגרי הפרטיות בעידן הדיגיטלי

הטכנולוגיה יוצרת קשיים חדשים בשמירה על פרטיות לאחר המוות. אם מודלי קול משומרים או דמויות דיגיטליות מבוססות בינה מלאכותית מאומנים על נתונים אישיים פרטיים, הם עשויים לגלם ולחשוף מידע שהנפטר מעולם לא התכוון לשמר ולהפיץ.

מודל קול שמאומן על הודעות קוליות בארכיון, למשל, עשוי לשלב גוונים ודפוסי דיבור שמקורם בהקשרים אינטימיים או פרטיים מאוד. השימוש במודלים כאלה ליצירת תוכן חדש עלול לחשוף את הבסיס האישי של השחזור ללא הסכמה משמעותית של הנפטר או של הצדדים האחרים שהמידע שלהם שולב בנתוני האימון.

המסגרת הרגולטורית הבינלאומית והשפעתה על ישראל

ישראל פועלת בהקשר בינלאומי רחב יותר שבו מדינות שונות מתחילות להתמודד עם הסטטוס המשפטי של נכסים דיגיטליים ותוכן שנוצר בבינה מלאכותית. תקנות השקיפות של האיחוד האירופי לבינה מלאכותית גנרטיבית, שנכנסו לתוקף ב2 באוגוסט 2025, קובעות דרישות למפתחי בינה מלאכותית לתעד את מקורות נתוני האימון שלהם.

השפעה חוצת גבולות של רגולציה אירופית

התקנות האירופיות חלות על כל שירות בינה מלאכותית שנגיש למשתמשי האיחוד האירופי, ללא קשר למיקום הספק. כתוצאה מכך, חברות ישראליות שמציעות כלי בינה מלאכותית או שירותים שתושבי האיחוד האירופי יכולים לגשת אליהם חייבות לציית לכללים האלה או להתמודד עם אכיפה וקנסות של עד 7 אחוזים מהמחזור הגלובלי.

זה אומר שחברות ישראליות שמפתחות שירותי שיבוט קול, פלטפורמות מורשת דיגיטלית, או יישומי בינה מלאכותית אחרים חייבות להבטיח ציות לדרישות השקיפות האירופיות, מה שהופך את הסטנדרטים האירופיים לסף מינימום שספקים ישראליים חייבים לעמוד בו.

הפערים הרגולטוריים בישראל

למרות החקיקה החדשנית בתחום הירושה הדיגיטלית, ישראל עדיין חסרה חקיקה אופקית ספציפית שמסדירה פיתוח או פריסה של בינה מלאכותית. הגישה העקרונית דרך הנחיות מדיניות מספקת בסיס לרגולציה ספציפית לכל מגזר, אבל היא יוצרת אי בהירויות כשבוחנים איך טכנולוגיות הקשורות לבינה מלאכותית מצטלבות עם תחומים משפטיים מבוססים כמו תכנון עזבונות, חוק הפרטיות, והגנת מידע.

העתיד של תכנון מורשת דיגיטלית: המלצות ומסגרות מתפתחות

כשאני מסתכל קדימה על העתיד של תכנון המורשת הדיגיטלית בישראל, אני רואה הזדמנויות מרגשות לצד אתגרים משמעותיים. המפתח הוא למצוא את האיזון הנכון בין חדשנות טכנולוגית לבין הגנה על ערכים אנושיים בסיסיים.

מסגרות הסכמה ובקרה

אחת הגישות המתפתחות כוללת מתן אפשרות לאנשים לציין במפורש את רצונותיהם לגבי קטגוריות שונות של מורשת דיגיטלית בתוך מסמכים משפטיים פורמליים. במקום להסתמך רק על הגדרות ברירת מחדל של פלטפורמות, אנשים יכולים להיות מעודדים לכלול בתוך צוואות או מסמכי תכנון עזבונות אחרים הוראות ספציפיות לגבי מודלי הקול הדיגיטליים שלהם, שחזורי בינה מלאכותית, חשבונות רשתות חברתיות, אחזקות מטבע דיגיטלי, ונכסים דיגיטליים אחרים.

תיעוד כזה יכול לציין מי רשאי לגשת לאילו קטגוריות של מידע, באילו נסיבות ניתן ליצור תוכן שנוצר בבינה מלאכותית על בסיס הקול או הדמות של האדם, האם סוגים מסוימים של שחזור בינה מלאכותית לאחר המוות אסורים, וכיצד יש לנהל נכסים דיגיטליים אם היורשים המיועדים אינם מסוגלים או לא מוכנים לתחזק אותם.

חינוך והכשרה מקצועית

אני מאמין שאחד הצעדים החשובים ביותר שישראל צריכה לנקוט הוא חינוך הציבור והכשרת אנשי מקצוע בתחום המורשת הדיגיטלית. רבים מהאנשים לא מכירים בכך שיש להם נכסים דיגיטליים משמעותיים או מבינים את ההשלכות המשפטיות של איך הנכסים האלה יטופלו לאחר מותם.

עורכי דין לתכנון עזבונות צריכים לחנך לקוחות לא רק על ירושת רכוש מסורתית אלא גם על נכסים דיגיטליים, טכנולוגיית שימור קול, אפשרויות שחזור בינה מלאכותית, והמנגנונים הזמינים כעת תחת החוק הישראלי לייעוד גישה לאחר המוות לתוכן דיגיטלי.

שאלות נפוצות בתחום הירושה הדיגיטלית

מה כולל חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר מוות שנכנס לתוקף בישראל ביולי 2025?

החוק מחייב פלטפורמות דיגיטליות לפרסם מדיניות ברורה לגבי גישה לתוכן לאחר מוות, לאפשר למשתמשים לקבוע הגדרות ברירת מחדל למה שיקרה לחשבונותיהם כשהם יפטרו, ולאפשר הגדרת איש קשר זיכרון שיוכל לגשת לתוכן ספציפי. זהו החוק הראשון מסוגו בעולם שמסדיר באופן מקיף את נושא הירושה הדיגיטלית.

איך עובדת טכנולוגיית שיבוט קול בבינה מלאכותית ומה היישומים שלה?

טכנולוגיית שיבוט קול משתמשת בדגימות אודיו של הקול של אדם כדי ליצור מודל בינה מלאכותית שיכול לחקות את המאפיינים הקוליים הייחודיים שלו. היישומים כוללים יצירת הודעות יום הולדת עתידיות, שימור סיפורי משפחה בקול המקורי, והשארת הודעות פרידה מנחמות. החברות כמו Eternos מציעות שירותים כאלה, אך הם מעוררים שאלות אתיות חשובות לגבי הסכמה ושימוש אחראי.

מה ההבדל בין שימור קול מורשה לבין דיפפייקים לא מורשים של נפטרים?

שימור קול מורשה נעשה בהסכמה מפורשת של האדם בחייו, עם הוראות ברורות לגבי השימוש העתידי. דיפפייקים לא מורשים נוצרים ללא הסכמה, לעתים קרובות באמצעות חומר זמין לציבור, ויכולים לפגוע במורשת הנפטר ולגרום נזק רגשי למשפחה. המקרה של Sora 2 שיצר תוכן לא מורשה של דמויות היסטוריות מדגים את הבעיה.

מדוע בינה מלאכותית לא יכולה להחליף עורכי דין בתכנון עזבונות?

למרות שבינה מלאכותית יכולה לסייע במשימות טכניות כמו ניתוח מסמכים וחיפוש משפטי, היא לא יכולה להבין את המורכבות הרגשית והיחסית של משפחות. תכנון עזבונות דורש הבנה של דינמיקות משפחתיות, ערכים אישיים, ושיקולים רגשיים שרק בן אדם מנוסה יכול להעריך. כפי שמציין אנטוניו דמאסיו, רגש הוא בסיס האינטליגנציה האנושית ולא ניתן לחקות אותו חישובית.

איך המשפט הישראלי מגן על פרטיות לאחר המוות?

במשפט הישראלי, זכות הפרטיות לא מסתיימת עם המוות אלא עוברת ליורשים בצורה מוגבלת. זה מגן על כבוד הנפטר ועל מידע אישי שלא היה מיועד לחשיפה. בתי המשפט יכולים להגביל גישה למידע רגיש גם אם טכנית היורשים זכאים לו, במיוחד כשמדובר במידע שמערב צדדים שלישיים או בתוכן אינטימי מאוד.

מה ההמלצות לתכנון מורשת דיגיטלית אחראי?

מומלץ לכלול בצוואה הוראות ספציפיות לגבי נכסים דיגיטליים, לקבוע מראש הגדרות זיכרון בפלטפורמות שונות, לתעד רשימה של חשבונות ונכסים דיגיטליים, לקבוע הוראות ברורות לגבי שימוש בטכנולוגיות שיבוט קול או בינה מלאכותית, ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום. חשוב גם לעדכן את ההוראות בהתאם להתפתחויות טכנולוגיות חדשות.

טיפים מעשיים לתכנון מורשת דיגיטלית

מהניסיון שלי בעולם הדיגיטלי, אני יכול לחלוק איתכם כמה טיפים מעשיים שיעזרו לכם להתכונן לעתיד:

1. תעדו רשימה מפורטת של כל הנכסים הדיגיטליים שלכם, כולל חשבונות, סיסמאות ומידע גישה
2. קבעו הגדרות זיכרון מראש בפלטפורמות הרשתות החברתיות שלכם
3. שקלו ליצור הוראות ספציפיות בצוואה לגבי שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית
4. התייעצו עם הגשת בקשה לקיום צוואה מנוסה בדיני ירושה דיגיטלית
5. עדכנו את משפחתכם לגבי קיום נכסים דיגיטליים חשובים
6. שמרו על עדכון רגיל של הוראות המורשת הדיגיטלית בהתאם לטכנולוגיות חדשות
7. שקלו להשתמש בשירותי ניהול סיסמאות עם אפשרות גישה חירום למשפחה

מחשבות לסיכום: המפגש בין טכנולוגיה לרגש אנושי

כשאני מסכם את המסע הזה בין עולם הטכנולוגיה לבין הצרכים האנושיים הבסיסיים ביותר שלנו, אני מגיע למסקנה שאנחנו עומדים בנקודת מפנה היסטורית. החקיקה הישראלית החדשנית, הטכנולוגיות המתפתחות, והאתגרים האתיים שהם מעוררים, כולם מצביעים על עתיד שבו הגבול בין הדיגיטלי לפיזי הולך ומטושטש.

אבל מעל הכל, המסע הזה מזכיר לי שלא כל בעיה משפטית יש לה פתרון טכנולוגי בלבד. בעוד שחוזים חכמים, מערכות אימות מבוססות בלוקצ'יין, והכנת מסמכים בסיוע בינה מלאכותית יכולים לשפר את היעילות של תכנון עזבונות וניהול נכסים, הם לא יכולים להחליף שיקול דעת אנושי בעניינים שכוללים מורכבות רגשית אמיתית, יחסי משפחה, חששות פרטיות, ושאלות לגבי מה שאנשים באמת רוצים להשיג עם העזבונות שלהם.

הממדים האנושיים של ירושה, הרצון לדאוג ליקירים, לבטא ערכים, לשמר כבוד, ולשמור על קשרי משפחה, נשארים בלב חוק הירושה. הטכנולוגיה יכולה לשמש ככלי התומך במטרות האנושיות הבסיסיות האלה, אבל רק אם היא נפרסת בזהירות ובתשומת לב לכבוד האנושי, הסכמה, פרטיות, והצרכים הרגשיים הלגיטימיים של הנפטר ושל בני משפחתו הנותרים בחיים.

בעולם שבו הטכנולוגיה מתפתחת במהירות מסחררת, החוכמה האמיתית טמונה ביכולת לרתום את הכוח הטכנולוגי לשירות הערכים האנושיים הנצחיים. זה האתגר שלנו כחברה, וזה גם ההזדמנות הגדולה שלנו ליצור עתיד שבו הטכנולוגיה באמת משרתת את האנושות.

נכתב בעזרת AI